עד שהגיע לגיל שלוש לא סיפרתי לבני על אלֹהים

עד שהגיע לגיל שלוש לא סיפרתי לבני על אלֹהים
אלמוג בהר
————-
עַד שֶׁהִגִּיעַ לְגִיל שָׁלֹשׁ לֹא סִפַּרְתִּי לִבְנִי עַל אֱלֹהִים,
שֶׁלֹּא יִפְחַד. וּכְשֶׁנַּעֲשָׂה בֶּן שָׁלֹשׁ עָרַכְתִּי בֵּינֵיהֶם הֶכֵּרוּת.
זֶה אֱלֹהַי, אָמַרְתִּי לִבְנִי. זֶה בְּנִי, אָמַרְתִּי לֵאלֹהַי.
שָׁאֲלוּ כָּל אֶחָד שְׁאֵלוֹת זֶה עַל זֶה. בְּנִי שָׁאַל:
הַאִם אֱלֹהֶיךָ זֶה הוּא אֶחָד מִקְּרוֹבֵינוּ, כְּמוֹ סָב,
כְּמוֹ דּוֹד? לֹא בְּדִיּוּק, עָנִיתִי לוֹ. אֱלֹהַי שָׁאַל:
מַה שֵּׁם בִּנְךָ? עָנִיתִי לוֹ שֵׁמוֹת רַבִּים לִבְנִי,
מָתוֹק וּמְתוֹק-אֵל, חָמוּד וַחֲמוּד-אֵל,
חָבִיב וַחֲבִיב-אֵל. בְּנִי שָׁאַל: מַה שֵּׁם אֱלֹהֶיךָ? עָנִיתִי לוֹ
שֵׁמוֹת רַבִּים לֵאלֹהַי, הוּא אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, וְהוּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא,
וְהוּא רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְהוּא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְהוּא אֵל וֵאלֹהִים וֵאלֹהַי.
אֱלֹהַי הֵחֵל אוֹמֵר: בִּנְךָ יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ, וּמִיָּד הֵשַׂמְתִּי עַצְמִי
כְּמִי שֶׁשּׁוּב אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ אֶת קוֹלוֹ. בְּנִי שָׁאַל: אֶת מִי תֹּאהַב יוֹתֵר?
וְשָׂמַחְתִּי שֶׁהוֹפִיעָה הַמִּלָּה אַהֲבָה בְּדִבּוּרוֹ, וּמִיָּד הֵסַחְתִּי דַּעְתּוֹ בְּהַצְבִּיעִי
עַל מָטוֹס שֶׁחָלַף בַּשָּׁמַיִם וְעַל חִפּוּשִׁית שֶׁעָבְרָה בֵּינֵינוּ בַּדֶּשֶׁא. וּבִמְקוֹם לוֹמַר לוֹ
כָּל אֵלּוּ מַעֲשֵׂי אֱלֹהַי, אָמַרְתִּי לוֹ: יָפִים, נָכוֹן?


מתוך "שירים לאסירי בתי-הסוהר"



حتى وصل ابني إلى الثالثة من عمره لم أحكِ له عن الرب / ألموج بيهار

 

حتى وصل ابني إلى الثالثة من عمره لم أحكِ له عن الرب،

كي لا يخاف. وعندما بلغ الثالثة من عمره عقدْتُ بينهما تعارفًا.

قُلت لابني: هذا هو ربي! وقُلت لربي: هذا هو ابني!

سأل كُلٌ منْهُمَا عن الآخر عِدَّة أسْئِلة. سَألَنِي ابنِي:

هل ربُّك هذا هو أحد أقاربنا، مثل جدي وعمِّي؟ فأجبته: لا، ليس بالضبط. وسألني ربي:

ما اسم ابنك؟ فأجبته: ثمة أسماء كثيرة لابني:

ماتوق وماتوقئيل، وحامود، وحمودئيل،

وحافيف، وحفيفئيل. وسألني ابني: مااسم ربك؟ فأجبته:

ثمة أسماء كثيرة لربي، فهو “أبانا وملكنا”، وهو “جلَّ جلالُه”،

وهو “رب العالمين”، وهو “تبارك اسمه”، وهو “إيل” و”إلوهيم” و”ربي”.

بدأ ربي يقول: “خذ ابنك وحيدك الذي تُحبُّه!”.

وعلى الفور تظاهرت بأنني لا أسمع صوته. فسألني ابني: ستُحب مَنْ أكثر؟

ففرحتُ بظهور كلمة “حب” في حديثه، وعلى الفور صرفتُ انتباهه

اتجاه طائرةٍ مرّت في السَّمَاء، واتجاه خُنفسة مرّت بيننا في العُشبِ،

وبدلًا من أن أقول له إن كل هذه الأشياء من صُنع الرب،

قُلتُ له: أشياء جميلة، أليس كذلك؟!

תרגם לערבית: אחמד שמס א-דין

מודעות פרסומת

אודות almog behar

"צִמְאוֹן בְּאֵרוֹת", "אנא מן אל-יהוד", "חוט מושך מן הלשון", "צ'חלה וחזקל".
פוסט זה פורסם בקטגוריה שירה, שירים לאסירי בתי-הסוהר. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

5 תגובות על עד שהגיע לגיל שלוש לא סיפרתי לבני על אלֹהים

  1. תרצה הכטר הגיב:

    אהבתי את הרעיון – איך מציגים את אלוהים לילד בן שלוש ומה קורה בהמשך.

  2. Yoel Carmel הגיב:

    שיר ניפלא רק קשה לי איתו כל כך ואני מנסה להבין למה

  3. אני מנסה לא להיתקל בשיר הזה הרבה פעמים, כי תמיד הוא מביא דמעות לעיני ומחנק לגרוני, מ"בנך יחידך" ועד "יפים נכון?" לא ממש ראיתי את הקליפ ברור… אבל מה שראיתי ושמעתי יפה, נכון.

  4. anatlevin12 הגיב:

    יפהפה, השיר והקליפ והאיש

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s