צמאון בארות: למחמוד דרוויש, לפני המצור ואחריו

לפני המצור ואחריו

אָחִי מַחְמוּד דַּרְוִישׁ, לֹא אוֹיְבִים מִבֶּטֶן אֲנַחְנוּ
שֶׁנִּתְגּוֹשֵׁשׁ וְנִתְרוֹצֵץ וְנֹאחַז אִישׁ עֲקֵב רֵעֵהוּ
בְּמַאֲבָקִים שֶׁל בְּכוֹרָה וִירֻשָּׁה,
לֹא אוֹיְבִים עַל פִּי מְקּוֹם הַכּוֹכָבִים בְּיוֹם לֵדָתֵנוּ
וּמוֹתֵנוּ אָנוּ, לֹא הָאֵל שָׂמנוּ זֶה מוּל זֶה לְהִלָּחֵם,
וּבְסִפְרֵי קָדְשֵׁנוּ אֵין נְבוּאוֹת עַל מַאֲבָקֵנוּ הָעִקֵּשׁ.
מוֹלֶדֶת מְשֻׁתֶּפֶת לָנוּ מְרֻבַּת קְדֻשָּׁה, רַעְיָה מְחֻזֶּרֶת
מלֵאָה שֵׁמוֹת שֶׁל חִבָּה, וְעָלֵינוּ לְהִתְחַלֵּק בִּקְדֻשָּׁתָהּ:
פַלַסְטִין וְצִיּוֹן, אַל-חַ'לִיל וְחֶבְרוֹן, יְרוּשָׁלַיִם וְאַל-קֻדְס,
שְׁכֶם וְנַאבְּלוּס, עַכּוֹ וְעַכַּא, יָפוֹ וֹיַאפַא.

וּבֵינְתַיִם הַמָּצוֹר צָר עָלֵינוּ, צָר צוּרָה בְּגוּפֵנוּ וּבְנַפְשֵׁנוּ,
וְצָרָה בַּת מֵאָה שָׁנָה צָרָה מִלְּהָכִיל אֶת קוֹל כְּאֵב שְׁנֵינוּ.
וְהַכְּאֵב שֶׁלְּךָ נוֹגֵעַ בַּנְּקֻדָּה הֲכִי חֵרֶשֶׁת שֶׁלִּי,
וְהַכְּאֵב שֶׁלִּי נוֹגֵעַ בַּנְּקֻדָּה הֲכִי אִלֶּמֶת שֶׁלְּךָ,
וְאֵיךְ נְדַבֵּר אוֹ נִשְׁמַע?

אָחִי מַחְמוּד דַּרְוִישׁ, אֵיךְ נָמִיר אֶת כְּאֵב חַיֵּינוּ
הַמְּשֻׁתָּפִים? אֵיךְ נַשְׁקִיט אֶת רַעַם הַפְּצָצוֹת הָעִקְּשׁוֹת,
אֵיךְ נַקְהֶה אֶת חֹד שִׁנֵּי הַמָּוֶת הַקָּשׁוֹת, אֵיךְ נִסְגֹּר
אֶת דַּלְתוֹת הַמִּלְחָמָה הַכְּבֵדוֹת, הַפְּתוּחוֹת? אֵיךְ נֵרֵד
מִשְּׁמֵי הַמְּטוֹסִים וְנִתְרַחֵק מֵרְחוֹבוֹת הָאוֹטוֹבּוּסִים, כְּדֵי
שֶׁנּוּכַל לְהִפָּגֵשׁ שׁוּב וּלְהַקְשִׁיב?

אָחִי מַחְמוּד דַּרְוִישׁ, יֵשׁ לָנוּ מִלּוֹן מְשֻׁתָּף מִיָּמִים שֵׁמִיִּים עַתִּיקִים
וּמִן הַזְּמַנִּים הַלָּלוּ. אִבְּרַאהִים אָבִינוּ לִמֵּד אוֹתָנוּ
שֶׁאֱלֹהִים וְאַלְלָה הֵם אֶחָד, וְאָנוּ קוֹרְאִים אֶת תּוֹרָתוֹ
מִפִּי מֹשֶה, יֶשׁוּ וּמֻחַמַד. אֲבָל עַכְשָׁו מַבָּטֵינוּ הֲפוּכִים,
וְהַשָּׁהִיד שֶׁלְּךָ יָכוֹל לִהְיוֹת צִלְצוּל פַּעֲמוֹן
בְּתַחֲנַת הָאוֹטוֹבּוּס הָאַחֲרוֹנָה שֶׁל חַיַּי וּמוֹתִי,
והרמטכ"ל שֶׁלִּי לֹא שָׁמַע עַל מִקְצַב פָּרָס
וְעַל תּוּגַת אַנְדָלוּס, וְהוּא מְבַקֵּשׁ לְכַתֵּת
כִּנּוֹרוֹתֵינוּ למסּוֹקִים וַחֲלִילֵינוּ לְרוֹבִים ולכוונם עליךָ.

אָחִי מַחְמוּד דַּרְוִישׁ, מִי סִכְסֵךְ אֶת הַהִיסְטוֹרְיָה שֶׁלָּנוּ
וְהִצִּיב אוֹתִי זָקִיף לְאֹרֶךְ מִגְדְּלֵי הַשְּׁמִירָה הַגְּבוֹהִים
הַצּוֹפִים עַל שַׁעֲרֵי עַזָּה הַכְּבֵדִים
בּוֹלֵשׁ עַל חַלּוֹנוֹת בָּתִּים דֶּרֶךְ כַּוָּנוֹת רוֹבִים?
מִי הֵקִים בֵּינֵינוּ חוֹמוֹת שֶׁל בֶּטוֹן וּבַרְזֶל וְעֵינַי מַצְלֵמוֹת
וְהִפְרִיד בֵּינֵינוּ כְּכוֹבְשִׁים וְנִכְבָּשִׁים
כַּאֲשֶׁר עָלֵינוּ לִהְיוֹת אַחִים?

אלוהים מַבִּיט בנו בְּעֵינַיִם סְגוּרוֹת, לא רואה
איך אנחנו מאמנים את ילדינו לראות איש ברעהו

אֶת סִבַּת אֲסוֹנָם. אֲבָל אֲנָשִׁים אַחִים אֲנַחְנוּ,
וְלִפְנֵי פָּחוֹת מִשִּׁשִּׁים שָׁנָה דִּבַּרְתִּי עֲרָבִית שׁוֹטֶפֶת בְּנִיב יְהוּדִי-עִירָאקִי
בְּבָתֵּי-הַתֵּה שֶׁל בַּגְדָּאד, וְאַתָּה הָיִיתָ בָּא מִן הַגָּלִיל לְבַקֵּר,
כּוֹתֵב שִׁירִים עַל יְפֵיפִיּוֹת הַחִדֶּקֶל, וּמִתְיַעֵץ עִמִּי בְּחִזּוּרִים
אַחֵר אֲהוּבוֹת בָּבְלִיּוֹת. וּמֵאָז הִתְגַּלְגַּלְנוּ פְּעָמִים אֵין-סְפֹר
בִּמְחִלּוֹת הַחַיִּים. אֲנִי שָׁכַחְתִּי, בְּשֶׁל סִבּוֹת מְשֻׁנּוֹת,
אֶת שְׂפָתֵנוּ, וְאַתָּה למַּדְתָּ לפני אֶת שְׂפָתִי,
שְׂפַת תְּפִלּוֹתַי הָעַתִּיקוֹת וְגַעְגּוּעֵי הַמִּתְעוֹרְרִים,
וְעַתָּה אֲנִי יָכוֹל לִקְרֹא אֶת מִלּוֹתֶיךָ רַק דֶּרֶךְ מָסַךְ הַתִּרְגּוּם.
אַתָּה יָצָאתָ מִן הַגָּלִיל כְּדֵי לִנְדֹּד אַחֲרֵי מַסְלוּל הַגָּלוּת שֶׁל עָמְּךָ,
וַאֲנִי שַׁבְתִּי לִמְקוֹם עַמִּי,
אַחֲרֵי שֶׁהוֹרַי וְהוֹרֵי הוֹרַי עָשׂוּ נְדוּדִים לְמַעֲנִי.

וְהַיּוֹם אַתָּה חַי בְּרָמָאלְלָה , וַאֲנִי בִּירוּשָׁלַיִם.
אַתָּה הָיִיתָ לִמְשׁוֹרֵר הַמָּצוֹר, מִבֵּירוּת וְעַד לְכָאן,
וַאֲנִי רַק מַתְחִיל אֶת דַּרְכִּי בִּכְתִיבַת הַשִּׁירִים.
אַתָּה כָּתַבְתָּ בְּרָמָאלְלָה שֶׁל יָנוּאָר 2002 עַל הַמָּצוֹר,
וַאֲנִי הָיִיתִי רוֹצֶה לִכְתֹּב בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁל יוּנִי 2003 עַל סוֹפוֹ,
אוֹ עַל טֶרֶם הֱיוֹתוֹ. אֲנִי מְנַסֶּה לִכְתֹּב דִּיאָלוֹג בְּמוֹנוֹלוֹג ,
כִּי לִפְנֵי שָׁבוּעַ קָרָאתִי בְּסִפְרְךָ "מַצַּב מָצוֹר" וּבִקַּשְׁתִּי לְדַבֵּר אֵלֶיךָ,
אֲבָל אֶתְמוֹל חֲבֶרְתִּי שָׁמְעָה פִּיצוּץ כְּשֶׁהָיְתָה בַּחֲנוּת בְּגָדִים
וְיָצְאָה וְרָאֲתָה גּוּפַת אוֹטוֹבּוּס מְפֻחָם
מוּטָל בִּרְחוֹבָהּ הָרָאשִׁי שֶׁל הָעִיר בְּלִי רוּחַ חַיִּים,
וְנִמְלְטָה רואה רַק אֶת מַסְלוּל בְּרִיחָתָהּ וְאֶת כַּף-יַד שׁוּתָפְתָּהּ לְדִירָה
וּלְרִיצָה. וְלֹא נָשְׁמָה עַד שֶׁפָּנְתָה לְסִמְטָה צָרָה
כִּי הַפַּחַד שָׂם מָצוֹר עַל רֵאוֹתֶיהָ. ועכשיו אני

מביט בך בעיניים סגורות, ומי יפקח אותן?

אָחִי מַחְמוּד דַּרְוִישׁ, לִפְעָמִים רַק הָעַרַאק
שׁוֹמֵר עָלַי מִפְּנֵי טִינַת הָרְחוֹבוֹת.
וּבֵינְתַיִם מֵעַל רָאשֵׁינוּ שְׁמֵי הַמְּטוֹסִים, וּמוּל עֵינֵינוּ
רְחוֹבוֹת הָאוֹטוֹבּוּסִים, וְסִפְרֵי הַהִיסְטוֹרְיָה הַחֲדָשִׁים

הופכים אותנו לאוֹיבים. התנ"ך שלי הוא גם שלך,
ושִׁירַת הַגַ'אהִילִיָּה שלך היא גם שלי, ואם נשנן אותם יחד

אולי נצליח לָשִׂים קֵץ לַמָּצוֹר?

אָחִי מַחְמוּד דַּרְוִישׁ, אֵיךְ נַצְלִיחַ לַהֲפֹךְ אֶת הַשְּׁעָרִים הַכְּבֵדִים
אֲשֶׁר תַּחְתָּם עוֹמְדִים לָנוּ שִׁמְשׁונִים מִתְאַבְּדִים
הַמְּבַקְּשִׁים לְהַפִּיל עָלַי וְעָלֶיךָ אֶת כָּל הָעַמּוּדִים וְהַבָּתִּים
לְשַׁעֲרֵי שִׁירָה?

לשירים נוספים מ"צמאון בארות":

http://notes.co.il/almog/42836.asp

השיר למחמוד דרוויש התפרסם באתר nrg-מעריב:

http://www.nrg.co.il/online/5/ART1/774/661.html

לתרגום לערבית של השיר ראו הספר "לכתוב בשפת האחר" בהוצאת רסלינג.